עיגון וקומפילציה לתצלומי אוויר
איך ואיפה ניתן לראות תצלומי אוויר היסטוריים?
תצלום אוויר - כשמו כן הוא - צילום שצולם ממטוס או לווין. כיום, עם התקדמות הטכנולוגיה התעופתית, תצלומי אוויר מקצועיים מצולמים גם מרחפנים או מכלי טייס בלתי מאוישים. בישראל מתבצעות גיחות צילומי אוויר בתדירות גבוהה של מספר פעמים בחודש, על ידי חברות צילומי אוויר שונות שמצלמות למטרות שונות - אזרחיות, ביטחוניות, ממשלתיות ועוד. בשנים האחרונות איכות צילומי האוויר גדלה פלאים ואיתה גם תדירות גיחות הצילום שעולה בעקבות טכנולוגיות חדשות שנכנסות לשוק ומאפשרות התייעלות בעולם הצילום האווירי שהוא יקר ודורש אנשי מקצוע טובים.
בישראל ישנם מספר ארכיונים לצילומי אוויר היסטוריים ועדכניים, כאשר הגדול מביניהם הוא מרכז מיפוי ישראל (מפ"י). בארכיון של מפ"י קיימים צילומים מימי המנדט הבריטי, מקום המדינה, ולכל אורך שנות קיום מדינת ישראל. בעבר, עד ממש לא מזמן, מפ"י בעצמם היו מבצעים גיחות צילום, וכיום הדבר נעשה על ידי כמה חברות צילום אוויר פרטיות שמצלמות עבור המרכז למיפוי מדי שנה.
כאשר אנו זקוקים לצילום אוויר היסטורי ניתן להגיע לחנות מפ"י בתל אביב או לשלוח בקשה מרחוק לבדיקת קיום תצלום אוויר משנה מסוימת. כשמגיעים למפ"י, יושבים מול אחד העובדים שמעלה בפניכם את התצלומים לבדיקה. ניתן להתבונן בצילומי האוויר ולהחליט איזה מהם תרצו לרכוש. כאשר מזמינים מרחוק אפשר לבדוק רק את תאריך ופרטי הצילום ללא צפייה בתצלום עצמו.
פרט חשוב נוסף הוא שבמפ"י לא יוכלו לעזור לכם לאתר עצמים, מבנים או קרקעות בשטח, שכן הם אינם יכולים לסייע בכל הקשור לפענוח התצלומים. ברכישת תצלום, מקבלים קובץ תמונה ללא פענוח וללא שכבות על הצילום. שכבות הן מידע שמופיע על הצילום, כגון גושים, חלקות, קונטור מבנה ועוד. בנוסף, התצלום מגיע אליכם כתמונה רגילה וללא עיגון.
מה זה עיגון תצ"א לצורך פענוח?
תצלום האוויר ממפ"י - בין אם הוא קובץ הצילום המקורי, או קובץ ממוקד של השטח - הוא גולמי וריק מנתונים גיאוגרפים, כגון קאורודינטות GPS. להבדיל מקובץ תמונה גיאוגרפי, לא ניתן לבצע על התצלום שלנו עבודת פענוח עדיין. כלומר, אין לתצלום ייחוס מרחבי כלשהו או סימון המאפשר להבין היכן הוא ממוקם גיאוגרפית.
ניקח לדוגמא תמונה של אזור אורבני צפוף עם בניינים. כאשר אנחנו רוצים להתמקד על אזור מסוים ממנו - או על בניין ספציפי - נצטרך לסדר את התמונה כך שתהיה מוצפנת, בקנה המידה הנכון, וישרה לחלוטין עם פני הקרקע.
בתמונות שלפניכם אנו רואים את אותו תצלום אוויר, כאשר משמאל זהו התצלום הגולמי שאינו מעוגן על שטח מסוים, ומימין ניתן לראות את התצלום מסובב ומוצפן, כאשר הוא יושב על מפה מרחבית גדולה יותר ובעצם מתחבר באופן מושלם על גבי השטח האמיתי שמסביבו. הפעולה הזאת נקראת "עיגון" והיא צריכה להיעשות בדיוק הגבוה ביותר שכן עליה המפענח מבצע פעולות בדיקה, מדידה ופענוח. כאשר אנחנו רוצים לתת נתונים מדויקים ואמינים למציאות, התצלום חייב להיות מעוגן בדיוק של 100 אחוז.
כשמפענח מקבל תצלום גולמי, השלב הראשון והבסיסי יהיה לעגן אותו ולקשר אותו למרחב הגיאוגרפי שבו הוא קיים במציאות. העיגון עצמו מבוצע בתוכנות גיאוגרפיות ייעודיות, מול שכבות מידע מעוגנות מרחבית, שהן בדרך כלל תצלום אוויר מיושר (אורתופוטו) - מוצר הנדסי בו כל פיקסל נופל במיקומו המדויק במרחב וכך התצלום כולו מיושר וניתן למדוד עליו. כלומר, אנחנו מעגנים תצלומי אוויר על גבי אורתופוטו בלבד מכיוון שרק כך ניתן לומר בוודאות מוחלטת עובדות הקשורת לפענוח ולמדידת השטח בתוך התצלום שלנו.
כשמדובר בתצלום אוויר היסטורי, ניתן להסיק כי הרבה מאוד ממה שקיים בשטח היום לא היה קיים בעבר. לכן, על מנת לעגן את התצלום, המפענח צריך לזהות על השטח מבנים, עצים, כבישים או אלמנטים אחרים שכן היו קיימים בעבר, ו"לדקור" (לסמן) נקודות דומות. התצלום מעוגן כאשר נדגמות מספר נקודות מסוים במרחב ה"מושיבות" את התצלום במיקומו הנכון גיאוגרפית. העיגון הזה נקרא "עיגון מרחבי". ניתן גם לבצע מדידות על העיגון המרחבי, אך קיימת בהן סטייה (גדולה יותר מאשר מדידה על אורתופוטו), והן אינן מחליפות מדידת מודד.
לאחר שהתצלום מעוגן מרחבית, ניתן להטיל עליו שכבות מידע שונות כגון גושים וחלקות, רחובות, תמרורים, ייעודי קרקע או כל שכבה גיאוגרפית אחרת, והכי חשוב - לפענח אותו בצורה נכונה.
ברוב המוחלט של המקרים, עיגון התצלום הוא לא הפעולה היחידה שיש לבצע אלא נדרשת התערבות מעמיקה ובחינה של התצלום עצמו - לאחר שעוגן - ואת הפענוח הזה יכול לבצע רק מומחה פענוח תצלומי אוויר. כאשר קיים צורך בחוות דעת מקצועית, התערבות מומחה היא חשובה מאין כמותה עוד מהשלב הראשון - בחירת התצלומים במפ"י - על מנת למנוע טעויות זיהוי של המבנה או השטח, לבחור מתצלום הנכון ביותר, לזרז את התהליך ולחסוך בהוצאות כספיות אדירות.
קומפילציה לשכבות מידע ועזרים גרפיים על גבי תצלום אוויר
בעולם המיפוי וה-GIS ישנם סוגים רבים של ישויות שנקראות גם שכבות מידע, כאשר החלוקה הכללית היא לשני סוגים עיקריים:
- ישויות וקטוריות - מכילות מיקום מרחבי ומידע בתוך כל ישות, למשל: גוש וחלקה.
- ישויות ראסטריות - תמונה המורכבת מפיקסלים, למשל: תצלומי אוויר או מפות.
במערכות GIS שונות ניתן להטיל שכבות מידע וקטוריות על שכבות ראסטריות, וליצור מפה חדשה המציגה את האלמנטים הרצויים. לדוגמה, אנו יכולים לחקת מפת תצלום אוויר של תל אביב ולשים עליה מספרי גוש וחלקה. כך בעצם אנו מקבלים תצלום אוויר שניתן לעבוד עליו, למדוד ולפענח, כאשר מידע רלוונטי מוצג לנו על גביו בורה גרפית ברורה. כמו כן, על המפה הזו ניתן לעבוד און-ליין באופן אינטראקטיבי, ואפשר גם לייצא אותה כמפה פשוטה - קובץ חדש ללא אפשרות לערוך את שכבות המידע הוקטוריות שלו.
מפה שטוחה היא מפה רגילה או תצלום אוויר עם כל השכבות הוקטוריות ששמנו עליו (למשל, גוש וחלקה), כאשר הקובץ עצמו לא פתוח לעריכה ולא ניתן להסיר ממנו את שכבות המידע או להפריד אותן מהמפה עצמה. ההגדרה של מפה שטוחה באה מתוך כך שאנחנו "משטחים" את כל השכבות שעל גבי התצלום, בדומה לפעולת הלחמה של שני חפצים יחד.
קומפילציה לשכבות מידע
קומפילציה של שכבות מידע וקטוריות היא בעצם התהליך ההפוך מייצור מפה שטוחה, בו אנחנו לוקחים קובץ תמונה שטוח ששמו עליו בעבר שכבות מידע, ומשרטטים מחדש את השכבות הללו בתוכנות גיאוגרפיות על מנת להחזיר אותן להיות קובץ ווקטורי עם מידע בתוכו, שאפשר לעבד ולערוך אותו. בפעולה הזאת אנחנו חייבים לשרטט מחדש שכן המפה שעליה אנחנו עובדים לא ניתנת לעריכה מפני שהיא עברה השטחה.
לעומת זאת, קומפילציה של שכבות מידע ראסטריות היא תהליך העיגון המרחבי של התצלום שדיברנו עליו מקודם, והשלכת שכבות המידע עליו ליצירת מפה שמאפשרת לנו לקבל ולהכניס אליה מידע חדש.
ניתן לבצע ולערוך קומפילציה לכל שכבת מידע גיאוגרפית - גושים-חלקות, תבע"ות, שכבות פענוח ועוד.
כאשר אנו כותבים חוות דעת פענוח תצלומי אוויר, ראשית אנחנו מבצעים קומפילציה על תצלום האוויר, מפענחים אותו וכותבים הסבר מנומק על הפענוח, אשר מהווה את חוות הדעת מטעם מומחה פענוח עם חתימה סופית.
קומפילציה לשכבות מידע על גבי תצלום אוויר.
עזרי פענוח ותרומתם לחוות הדעת
עזרי פענוח הם מפות שטוחות שמלוות את הפענוח הכתוב שלנו ומצביעות על פרטים חשובים על גבי התצלום. אלה בעצם תמונות של תצלום אוויר עם שכבות מידע שהמפענח שם בתוך מסמך חוות הדעת. העזרים מכילים אלמנטים נוספים שעוזרים להתמצאות בשטח המדובר - קואורדינטות, חץ צפון, קנה מידה, מספר גיחה וצילום, תאריך צילום ומידע נוסף. על גבי התמונה נראה תגיות וחיצים המפשטים את הפענוח, מראים אותו בצורה גרפית ועוזרים בתהליך הזיהוי המרחבי גם למי שאינו מפענח תצ"א. מטרת העזרים היא להקל על הקורא שאינו מומחה להבין את הפענוח בצורה ברורה ולשמש כראיה ברורה ומנומקת.
לסיכום
במאמר נגענו בקצה הקרחון של עבודת המפענח. לאחר שדיברנו על הפעולות שנעשות קודם לביצוע הפענוח עצמו, החל מבחירת צילום האוויר המתאים לנו ועד יצירת עזרים, נרצה להבין מה ניתן להוכיח בעזרת חוות דעת מומחה פענוח תצלומי אוויר.
מה אפשר להוכיח בעזרת פענוח תצלומי אוויר?
פענוח תצ"א משמש כלי למציאת ראיות בעל ערך עצום למגוון צרכים משפטיים, על ידי הוכחה חד-משמעית ומנומקת של קיום או אי-קיום אלמנט כלשהו, בתקופה כלשהי, במקום כלשהו. פענוח יכול לשמש להוכחת קיום מבנים, גדרות, חומות, תשתיות, עיבוד חקלאי וכל מה שנראה על גבי תצלום אוויר של אותו אזור או מקום.
חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם בשווקים שונים - נדל"ן ובניה, חקלאות, ביטחון ועוד - עובדות עם מפענחים ואנשי GIS על מנת לדעת את המידע הכי נכון והכי עדכני, עם אסמכתא מצולמת ממבט הציפור. קשה מאוד להתווכח עם תצלומי אוויר, וכאשר מצטרפת אליהם חוות דעת מומחה מוסמך, זה כמעט בלתי אפשרי.
פענוח יכול להיות השוואה בין תצלומי אוויר משנים שונות, בין תצלום להיתרי בנייה או בין תצלום למפות היסטוריות. פענוח מקצועי יכול להיות הראייה המכריעה בבית המשפט וגם בועדה לתכנון ובניה בתיקי בניה, עיבוד חקלאי בחלקות, שימוש בשטח, עבירות כלי רכב והוכחות קיום של דרכים שונות, קיום מבנים לפני שנה מסוימת (למשל לפני חוק התכנון והבנייה, 1965), ועוד.
